רגע ניהולי
לבקש משוב על עצמכם ולקבל תשובה אמיתית
שאלתם את הצוות איך אתם מנהלים. קיבלתם "הכל טוב", "אתה זמין", ואולי הערה זהירה על עומס פגישות. אתם יודעים שזו לא כל התמונה, כי אתם עצמכם לא הייתם עונים אחרת למנהל שלכם בשנה הראשונה. הבעיה כאן אינה בכנות של הצוות. היא במאזן הסיכונים: מי שאומר לכם משהו לא נעים לוקח סיכון אמיתי, ואתם מבקשים ממנו לקחת אותו על סמך הבטחה. מה שמשנה את המאזן אינו הבקשה, אלא מה שקרה בפעם הקודמת שמישהו ניסה.
מה עוזר עכשיו
להודות בטעות שלכם ראשונים
צוות מדווח על בעיות במהירות שבה המנהל שלו מדבר על שלו. אם לא שמעו אתכם אומרים בקול מה לא עבד אצלכם, הבקשה למשוב נשמעת כמו מבחן ולא כמו הזמנה. משפט אחד על טעות שלכם עושה כאן יותר מכל ניסוח מתוחכם של השאלה.
מה כן
- פתחו בטעות מהחודש האחרון, בשמה: מה עשיתם, מה זה עלה, ומה שיניתם בעקבותיה.
- שאלו על אותו אזור בדיוק: "בפגישה ההיא קטעתי אנשים. איפה עוד אני עושה את זה?".
- הוסיפו לסטטוס השבועי שורה על עצמכם: מה לא הסתדר לכם השבוע. שורה אחת, לפני שאתם מבקשים מאחרים.
מה לא
- אל תבחרו טעות נוחה. "אני קצת פרפקציוניסט" מלמד את הצוות בדיוק כמה עמוק מותר ללכת.
- אל תסבירו למה הטעות קרתה. ההסבר הופך את ההודאה להגנה, והצד השני שומע את זה.
להקשיב עד הסוף, לא עד שיש לכם תשובה
המשוב שאתם צריכים נאמר לרוב בחצי משפט, בזהירות, ואחרי הקדמה ארוכה. אם עניתם על ההקדמה, החצי השני לא ייאמר. שנייה אחת של הסבר מצדכם באמצע היא כל ההוכחה שהצד השני צריך כדי להסיק שהבקשה לא הייתה רצינית.
מה כן
- קבלו את המשוב בלי להגיב לתוכן: תודה, רישום, וחזרה עם תגובה בעוד יומיים.
- שאלו "מה עוד" אחרי התשובה הראשונה, והמתינו. התשובה הזהירה מגיעה ראשונה, והשנייה היא זו שמלמדת.
- בקשו דוגמה אחת: "תן לי מקרה אחד מהחודש האחרון שבו זה קרה".
מה לא
- אל תסבירו את ההקשר שהצד השני לא הכיר. גם כשההסבר נכון, הוא מסיים את השיחה.
- אל תשאלו "יש לך משוב בשבילי?" בדקה האחרונה של 1:1 עמוס. שאלה כזו מקבלת את התשובה הקצרה ביותר.
לפרק את הפער לצעד אחד אפשרי
משוב שקיבלתם ולא נראה בעקבותיו שינוי הוא הדבר היקר ביותר במצב הזה, כי הוא מלמד את מי שדיבר שהסיכון שלקח לא הניב דבר. הוא לא יחזור על זה, והשאר ילמדו ממנו. שינוי אחד קטן וגלוי בשבועיים שאחרי שווה יותר מהתחייבות רחבה בשיחה.
מה כן
- בחרו דבר אחד מהמשוב ושנו אותו באופן שנראה לעין: מבנה הפגישה, שעת הסטטוס, סדר הדוברים.
- אמרו בקול מה שיניתם ובעקבות מה, בלי לציין מי אמר.
- חזרו לאדם שנתן את המשוב בעוד חודש ושאלו אם השינוי מורגש.
מה לא
- אל תשנו חמישה דברים בבת אחת. שינוי רחב נקרא כתגובת יתר, והצוות יתחיל לשקול מה בטוח לומר לכם.
- אל תשתמשו במשוב כדי לזהות מי אמר מה. ברגע שהצוות חושד בכך, הערוץ נסגר לשנה.
רוצים לתרגל את זה באופן שיטתי?
הרגעים הבודדים עוזרים ברגע האמת. התרגול הניהולי בונה את היכולת הזו בהדרגה, שבוע אחר שבוע.
להתחיל את התרגול