רגע ניהולי
הפגישה הראשונה עם צוות שירשתם
קיבלתם צוות שלא בניתם. חלקם עבדו עם המנהל הקודם שנים, אחד מהם כנראה הגיש מועמדות לתפקיד שקיבלתם, ומישהו כבר סיפר לכם בשקט מי "בעייתי". ביום שני בתשע וחצי כולם יושבים סביב השולחן ומחכים לראות מי הגיע. הפגישה הזו לא נועדה להציג תוכנית. היא נועדה לענות על שלוש שאלות שאיש לא ישאל בקול: מה עומד להשתנות, האם מה שנעשה כאן עד היום נחשב, ומה קורה למי שלא יסתדר איתכם.
מה עוזר עכשיו
לשים לב לטון שאתם מכניסים לחדר
לפני שאמרתם משפט, הצוות כבר קרא אתכם: מתי נכנסתם לחדר, למי אמרתם שלום, אם הטלפון הפוך על השולחן. מול אנשים שאינם מכירים אתכם, כל סימן קטן נטען במשמעות ומתפרש לרעה כברירת מחדל. הטון שאתם מכניסים לחדר הוא ההודעה הראשונה, והיא נמסרת בין אם התכוונתם ובין אם לא.
מה כן
- הגיעו חמש דקות מוקדם והיו בחדר כשאנשים נכנסים אליו.
- החליטו מראש על מסר אחד שאתם רוצים שיישאר, ואמרו אותו במשפט אחד ברור.
- שימו לב כמה זמן אתם מדברים ברצף. עשר דקות של מונולוג בפגישה ראשונה קובעות איך ייראו הפגישות הבאות.
מה לא
- אל תיכנסו לפגישה הזו מיד אחרי שיחה קשה עם המנהל שלכם. מה שנשאר עליכם ייקרא כיחס לצוות.
- אל תדברו על העומס שלכם ועל כמה מהר זה קרה. הצוות שומע מזה שהוא אחד הדברים שנפלו עליכם.
לאבחן לפני שפותרים
הפיתוי הגדול בשבוע הראשון הוא להוכיח שהגעתם: לשנות תהליך, לבטל פגישה, להכריז על סדר עדיפויות חדש. הבעיה היא שעדיין אינכם יודעים אילו מהדברים שנראים מיותרים מחזיקים משהו שלא ראיתם. אבחון של שלושים יום עולה שלושים יום. שינוי שגוי בשבוע הראשון עולה את האמון של הצוות ואת חצי השנה שאחריו.
מה כן
- קבעו שיחה אישית של חצי שעה עם כל מי שבצוות, בשבועיים הראשונים.
- שאלו בכל שיחה שלוש שאלות זהות: מה עובד כאן ולא כדאי לגעת בו, מה שבור, ומה הייתם רוצים שאדע.
- אמרו בקול מה לא ישתנה בשלושים הימים הקרובים. ודאות היא מה שהצוות מחפש עכשיו.
- רשמו כל תהליך שנראה לכם מיותר, ואל תיגעו בו עד שהבנתם מי בנה אותו ולמה.
מה לא
- אל תשנו פגישה קבועה בשבוע הראשון. הפגישות האלה הן הטקסים של הצוות, וביטול שלהן נקרא כמחיקה.
- אל תשוו בקול לצוות הקודם שלכם. "אצלנו זה עבד אחרת" הופך אתכם לאורח שמבקר.
- אל תאמצו את הסיווג שקיבלתם מאחרים. "בעייתי" בפי אדם אחר הוא הערכה של יחסים, לא של עבודה.
לזכור את הפרט הקטן ולחזור אליו
בשבועות הראשונים נכנסת אליכם כמות גדולה של מידע אישי: מי לומד בערבים, מי חזר משיקום, מי בנה את המערכת שכולם מתלוננים עליה. מה שהופך את השיחות האלה לאמינות הוא שהמידע חוזר. אדם ששומע את עצמו מצוטט נכון שבועיים אחר כך יודע שהשיחה לא הייתה טקס קליטה.
מה כן
- כתבו אחרי כל שיחה שלוש שורות: שם, מה חשוב לו בעבודה, ודבר אחד לחזור אליו.
- חזרו לפרט אחד מכל שיחה בתוך שבועיים, במשפט קצר ובלי טקס.
- השתמשו בשמות בפגישות. ציון מדויק של מי עשה מה הוא ההוכחה שקראתם את הצוות.
מה לא
- אל תסמכו על הזיכרון. בשבועיים האלה נכנסים עשרות פרטים, והאדם שיישכח יידע שנשכח.
- אל תשלפו פרט אישי בפורום פתוח. מה שנאמר לכם ביחידות נשאר ביחידות.
רוצים לתרגל את זה באופן שיטתי?
הרגעים הבודדים עוזרים ברגע האמת. התרגול הניהולי בונה את היכולת הזו בהדרגה, שבוע אחר שבוע.
להתחיל את התרגול