רגע ניהולי

שיחת משוב קשה: איך פותחים ובמה מסיימים


יש שיחה שאתם דוחים כבר שבועיים. הפער בעבודה של אחד מהצוות ברור לכם, הוא כנראה ברור גם לאנשים אחרים, ואתם עדיין מחפשים את הניסוח שלא יהרוס לכם את השבוע. בינתיים הפער מתרחב, והשתיקה שלכם הפכה בעצמה למסר. השיחה הזו כמעט לא נשברת על התוכן. היא נשברת בשלושים השניות הראשונות, ברגע שבו אתם מתחילים להסביר במקום לשמוע, ובסוף שבו שניכם מסכימים שצריך להשתפר ואיש מכם לא יודע מה קורה מחר בבוקר.

מה עוזר עכשיו

לפתוח בעובדה, לא בשיפוט

רוב שיחות המשוב מתקלקלות במשפט הראשון. אם הוא מכיל מסקנה, הצד השני נכנס לשיחה כדי להתווכח איתה, והדקות הבאות מוקדשות לפרשנות ולא לפער עצמו. פתיחה עובדתית משאירה את שניכם מול אותו נתון, וממקמת את השיחה מול הבעיה במקום זה מול זה.

מה כן

  • פתחו במשפט שאפשר להצביע עליו: תאריך, מספר, מה נמסר ומתי. "המסמך היה אמור לצאת ביום שני והוא יצא ביום חמישי".
  • עצרו אחרי משפט הפתיחה ותנו לצד השני להגיב לפני שאתם ממשיכים.
  • הפרידו לשני משפטים נפרדים: מה קרה, ומה זה אומר לדעתכם. אל תמזגו אותם למשפט אחד.
  • אספו מראש שתי דוגמאות מדויקות. אחת נשמעת כמו רושם, שתיים מסמנות דפוס.

מה לא

  • אל תפתחו ב"רציתי לדבר איתך על משהו קטן". הקטנה בפתיחה גובה ריבית בהמשך, כשמתברר שהעניין אינו קטן.
  • אל תשתמשו במילים "שוב" ו"כרגיל" בתיאור הפער. הן מזמינות ויכוח על ההיסטוריה במקום על המקרה.
  • אל תפתחו במחמאה שנועדה לרכך. הצוות מזהה את המבנה הזה, ואחריו כל דבר טוב שתאמרו יישמע כהקדמה.

לתקן את התוצר בלי לתקוף את האדם

כשהמשוב נוגע באדם הוא מייצר הגנה, וכשהוא נוגע בתוצר הוא מייצר עבודה. אותה בעיה בדיוק, אבל בניסוח אחד יש מה לתקן מחר, ובניסוח השני יש מה להוכיח. ההבדל אינו בעוצמת המסר אלא במה שהמסר מצביע עליו.

מה כן

  • שימו את התוצר על השולחן או על המסך, ודברו עליו בגוף שלישי: המסמך, הקוד, השיחה עם הלקוח.
  • נסחו את הפער מול הרף ולא מול האדם: "הרף אצלנו הוא בדיקה לפני מסירה, וכאן היא לא קרתה".
  • החליפו כל תיאור אופי בתיאור פעולה. במקום "לא יסודי" — "שלושה שדות בטופס נשארו ריקים".

מה לא

  • אל תאספו את הפער לתכונה. "אתה איש של הרגע האחרון" סוגרת את השיחה, כי תכונה אי אפשר לתקן עד יום חמישי.
  • אל תדברו בשם מה שאחרים בצוות אומרים. משוב שמגיע בשם אנשים שאינם בחדר הופך את השיחה לחקירה מי אמר.

לפרק את הפער לצעד אחד אפשרי

"צריך להשתפר" הוא סיכום, לא משימה. שיחה שנגמרת בהסכמה כללית מסתיימת בשני אנשים מרוצים ובלי שינוי, ובעוד חודש אתם באותו מקום בדיוק, רק עם פחות אמון בשיחה עצמה. צעד אחד קטן שאפשר לבצע כבר השבוע הוא מה שהופך את השיחה לתחילת תהליך.

מה כן

  • סגרו את השיחה בצעד אחד בלבד, עם מועד: מה יקרה, עד מתי, ומי בודק.
  • בקשו מהצד השני לנסח את הצעד במילים שלו לפני שאתם יוצאים מהחדר.
  • קבעו את הפגישה הבאה בלוח השנה בסוף השיחה, לא אחריה.
  • כתבו שתי שורות לעצמכם מיד אחרי: מה סוכם ומה שמעתם שלא ציפיתם לו.

מה לא

  • אל תצאו עם רשימה של ארבעה דברים לשפר. רשימה כזו מחזירה את הצד השני לשולחן בלי לדעת במה להתחיל.
  • אל תשאירו את המעקב לתחושה. פער שאין לו מועד בדיקה חוזר בשיחה הבאה באותה עוצמה.

רוצים לתרגל את זה באופן שיטתי?

הרגעים הבודדים עוזרים ברגע האמת. התרגול הניהולי בונה את היכולת הזו בהדרגה, שבוע אחר שבוע.

להתחיל את התרגול