רגע ניהולי
עמית מקביל שחוסם אתכם
אתם תלויים בצוות שאינו שלכם. הבקשה יושבת אצלו שבועיים, התשובות מגיעות באיחור, וההסבר החוזר הוא עומס. הצוות שלכם ממתין, היעד שלכם זז, ואין לכם סמכות פורמלית עליו. הדרך המהירה היא להסלים למנהל המשותף. היא עובדת לרוב פעם אחת, ומייקרת כל בקשה שלכם בשנה הקרובה. מה שנשאר הוא לעבוד עם מה שיש: להבין מה באמת עומד מולכם, ולנסח את הבקשה כך שהיא תשרת גם אותו.
מה עוזר עכשיו
לראות את המצב מהכיסא שלהם
מהכיסא שלכם זו חסימה. מהכיסא שלו זה סדר עדיפויות שקיבל מלמעלה, שבו אתם במקום הרביעי. עמית שנראה כמי שמעכב אתכם בכוונה מריץ בדרך כלל מדדים אחרים משלכם, ואי אפשר להזיז בקשה בלי לדעת מול מה היא מתחרה. ההבנה הזו אינה ויתור, היא המידע שקובע איך תנוסח הבקשה הבאה.
מה כן
- בררו על מה הוא נמדד ברבעון הזה, ומי מבקש ממנו דברים לפניכם.
- שאלו אותו ישירות היכן הבקשה שלכם יושבת ברשימה שלו, ומה היה מזיז אותה קדימה.
- בדקו אם יש דרך להוריד ממנו עבודה: להביא את הבקשה מוכנה, לקחת חלק מהבדיקה אליכם.
מה לא
- אל תסיקו כוונה מזמן תגובה. שבועיים של שתיקה נראים כהתעלמות ולרוב הם תור.
- אל תנהלו את זה בשרשור מיילים עם נמענים נוספים. הוספת נמענים היא הסלמה, גם כשלא התכוונתם לכך.
להתחיל מהמקום שבו אתם מסכימים
שני מנהלים מקבילים שנתקעו מנהלים ויכוח על מי אשם בעיכוב, ולא על מה ששניהם רוצים באותה מידה. בדרך כלל יש יעד משותף אחד: לקוח, תאריך, מספר שמופיע בשתי המצגות. שיחה שנפתחת שם משנה את מבנה הדיון — לא אתם מולו, אלא שניכם מול הפער.
מה כן
- פתחו במה ששניכם מחויבים לו: התאריך שמופיע בשתי התוכניות, הלקוח ששניכם עונים עליו.
- הציעו לנסח יחד את הבעיה במשפט אחד לפני שדנים בפתרון.
- הביאו לפגישה שתי אפשרויות שכבר מביאות בחשבון את האילוצים שלו.
מה לא
- אל תפתחו בכרונולוגיה של העיכובים. רשימת תאריכים היא כתב אישום, והצד השני יגיב לה ככזה.
- אל תדברו על מה "הצוות שלי צריך". צוות מול צוות היא בדיוק המסגרת שמכניסה אותו להגנה.
לוותר על הניצחון בוויכוח
יש רגע שבו הדיון מפסיק לייצר החלטות ומתחיל לייצר עמדות. שני מנהלים חוזרים על אותם שני משפטים בניסוחים משתנים, וכל סבב מייקר לשניהם את הנסיגה. אפשר להישאר בוויכוח הזה עד הסוף, והמחיר הוא שנה של עבודה מול אדם שהפסיד לכם פעם אחת בפומבי.
מה כן
- זהו את הסימן: שני סבבים שבהם לא נאמר טיעון חדש. זה הרגע לעצור.
- אמרו בקול שאתם עוצרים ולמה: "אנחנו חוזרים על עצמנו. בוא נחזור לזה עם נתונים ביום ראשון".
- צאו עם דבר אחד מוסכם, ולו קטן, כדי שהפגישה הבאה לא תתחיל מאפס.
מה לא
- אל תסגרו את הוויכוח בפגישה שיושבים בה אנשים משני הצוותים. הכרעה בקהל נזכרת הרבה אחרי שהנושא נשכח.
- אל תחזרו על הטיעון בקול רם יותר. עוצמה נקראת כחולשה בטיעון, ובצדק.
רוצים לתרגל את זה באופן שיטתי?
הרגעים הבודדים עוזרים ברגע האמת. התרגול הניהולי בונה את היכולת הזו בהדרגה, שבוע אחר שבוע.
להתחיל את התרגול