רגע ניהולי
להגיד לא למנהל שלכם
המנהל שלכם מוסיף עוד פרויקט לרבעון. הצוות שלכם כבר על הקצה, שני אנשים בחופשה בחודש הבא, והדבר הקודם שנכנס באמצע עדיין לא נסגר. אתם יודעים שהתשובה הנכונה היא לא, ואתם גם יודעים איך זה נשמע. "לא" שנאמר לבד נשמע כסירוב. "לא" שמגיע עם התמונה המלאה הוא בקשת החלטה: הנה מה שנמצא על השולחן, הנה מה שייפול אם זה נכנס, ואתה זה שבוחר. ההבדל בין השניים הוא מה שהבאתם איתכם לחדר.
מה עוזר עכשיו
להחזיק דעה אחרת בלי לפסול את שלהם
המנהל שלכם רואה תמונה שאתם לא רואים: לחץ מלקוח, התחייבות שנתנה ההנהלה, מספר ברבעון. אפשר להחזיק עמדה נגדית בלי לפסול את השיקול שהביא אותו לבקשה, וזה בדיוק ההבדל בין מנהל שמביאים אליו בעיות למנהל שעוקפים אותו. ההנחה שהצד השני שקל משהו היא תנאי לכך שהמחלוקת תישמע כמקצועית.
מה כן
- אמרו מה אתם מקבלים בבקשה לפני שאתם אומרים מה לא: "אני מבין למה זה חייב לקרות ברבעון הזה".
- נסחו את ההסתייגות כשאלה על עלות ולא כסירוב: "מה מזה מוכן לחכות?".
- הביאו את העמדה שלכם פעם אחת ובבירור, ואז הקשיבו עד הסוף לתשובה.
מה לא
- אל תפתחו במילים "אי אפשר". הן מזמינות את המנהל שלכם למצוא מי שכן יוכל.
- אל תעברו לביצוע שקט אחרי שההסתייגות נדחתה. שקט אחרי מחלוקת נקרא כהסכמה, והחשבון מגיע בסוף הרבעון.
להראות את הנתון, לא רק להגיד אותו
"אנחנו עמוסים" הוא תיאור, והוא נשמע במשרד הזה מדי שבוע ממישהו אחר. טבלה שמראה מה יושב על מי ועד מתי היא נתון, ואי אפשר להתווכח איתה באותו אופן. ההבדל אינו בכמות הלחץ שאתם מפעילים, אלא בכך שאתם מעבירים למנהל שלכם בדיוק את המידע שהיה גורם גם לו לומר לא.
מה כן
- הביאו דף אחד: מה פתוח עכשיו, מי עליו, ומה תאריך הסיום של כל פריט.
- הראו את החישוב בקול: כמה שבועות דורש הפרויקט החדש, וכמה זמין בפועל בצוות.
- סמנו על אותו דף שתי אפשרויות דחייה, ואמרו איזו מהן אתם ממליצים.
מה לא
- אל תשתמשו במילים "אין לנו זמן". הן נשמעות כעמדה, ומספר נשמע כנתון.
- אל תשלחו את הטבלה במייל במקום לשבת עליה יחד. מסמך שנשלח לבד מקבל תשובה בשורה אחת.
להתחיל מהמקום שבו אתם מסכימים
שיחה שנפתחת בהתנגדות ממקמת אתכם ואת המנהל שלכם בשני צדדים של השולחן, ומשם הדיון הוא על מי צודק. שיחה שנפתחת ביעד שאתם חולקים ממקמת את שניכם מול אותה מגבלה. התוכן זהה, התוצאה שונה, כי מה שנשאר לדון בו הוא מה נכנס ומה יוצא.
מה כן
- פתחו במה שברור ששניכם רוצים: התאריך, הלקוח, המספר ברבעון.
- אמרו את המגבלה כעובדה משותפת: "שנינו רוצים את זה בסוף מרץ. שלוש משרות פנויות עומדות בינינו לבין זה".
- בקשו החלטה ולא אישור: "אני צריך ממך לבחור מה יוצא".
מה לא
- אל תגררו את השיחה לסדר העדיפויות הכללי של החברה. הדיון הזה גדול מכם ויקבור את הבקשה המסוימת.
- אל תסכמו ב"נראה איך זה מסתדר". סיכום כזה משאיר את המשימה אצלכם ואת ההחלטה בשום מקום.
רוצים לתרגל את זה באופן שיטתי?
הרגעים הבודדים עוזרים ברגע האמת. התרגול הניהולי בונה את היכולת הזו בהדרגה, שבוע אחר שבוע.
להתחיל את התרגול